מויסנקו נ' מאטצ'-בוקס בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשת הנתבעים ליתן להם רשות להגן בתביעה שהוגשה נגדו על ידי התובעת.

על פי כתב התביעה שהוגש בסדר דין מקוצר, התובעת נתנה לנתבעים הלוואה בסך של 60,000 ₪, לצורך הפעילות הראשונית של מאטצ'-בוקס בע"מ (להלן: "החברה").

לטענת התובעת, הנתבעות 2 – 3 (להלן: "הנתבעות") ערבות לקיום התחייבויות החברה.

הנתבעות טוענות, כי הכספים לחברה ניתנו עבור השתתפות התובעת, כשותפה בחברה.

לטענתן, התובעת ביקשה לצאת משותפותה בחברה והסכימה כי לא יושבו לה כספים אלו ומאידך גיסא לא תחויב בהפסדי החברה.

לטענתן, אין מדובר בהסכם החזר הלוואה, כפי שהוצג וצורף לכתב התביעה, והמסמך לא חתום על ידיהן, רק העמוד האחרון של המסמך.

לטענתן, התובעת ויתרה על הכספים, שהשקיעה בחברה, בעת יציאתה וזאת בהתאם להסכם האמיתי שנחתם בין הצדדים.

עוד טענו הנתבעות במהלך החקירה, כי הדבר נעשה בפני עורך דין ועורך הדין מוכן לבוא ולהעיד בבית המשפט, אם יזומן.

הנתבעות הגישו תצהיר בתמיכה לבקשת הרשות להגן.

ב"כ התובעת חקר ארוכות את הנתבעות על תצהירן.

דיון

ההלכות בבקשת רשות להגן

הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .

רוצה לומר כי "גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו, הגנת בדים" (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי, פ"ד נט(3) 41, 46).

על אף האמור, על ההגנה הלכאורית המועלית בבקשת הרשות להגן להיות מפורטת דיה:

"אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו". (ראה בע"א 527/07 הנ"ל).